התפתחות משמעותית בהליכים בפרשת רצח בניהו רזי: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע ביום שני, 19 באוקטובר, כי אין די בראיות לכאורה כדי לבסס את אישום הרצח נגד אגם צרפי, בת זוגו לשעבר של רזי, וחברתה שילת חוטה. לצד זאת נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של סיוע לרצח. בעקבות ההחלטה הופנו השתיים לקבלת תסקיר משירות המבחן, שיבחן אפשרות לשחררן לחלופת מעצר.

רזי, בן 19 מגבעת זאב, נרצח ביולי 2026 בדירה בשכונת נחלאות בירושלים. באוגוסט הוגשו כתבי אישום נגד שבעה מעורבים בפרשה. לפי גרסת הפרקליטות, צרפי וחוטה נטלו חלק באירועים שהובילו לתקיפה הקטלנית, באופן המבסס לטענת התביעה אחריות לרצח, אף שלא היו מי שביצעו את הדקירות. ההגנה חלקה על האפשרות לייחס לשתיים אחריות לרצח.

המשמעות: קביעה בהליך המעצר, לא זיכוי

ההחלטה החדשה ניתנה במסגרת בחינת התשתית הראייתית לצורך המעצר עד תום ההליכים, ולא במסגרת הכרעת דין לאחר שמיעת מלוא הראיות במשפט. לכן אין פירושה שצרפי וחוטה זוכו מרצח או שנקבע כי אינן מעורבות במעשים. ההבחנה בין ביצוע רצח בצוותא לבין סיוע לרצח היא קריטית הן לעניין האחריות הפלילית והעונש האפשרי והן לעניין המעצר. החלטת המעצר הנוכחית אינה כשלעצמה תיקון של כתב האישום בידי הפרקליטות.

מה ההבדל בין רצח לסיוע לרצח — ולמה הוא חשוב למעצר?

הערת מערכת | סיוע לרצח הוא עבירה חמורה, אך אינו שקול לביצוע הרצח עצמו. לפי סעיף 31 לחוק העונשין, מסייע הוא מי שפועל לפני העבירה או במהלכה כדי לאפשר את ביצועה, להקל עליו או לתרום ליצירת התנאים לביצועה. לעניין הענישה, ישנה משמעות גדולה לאישום בסיוע לרצח לעומת רצח עצמו. העונש על סיוע לרצח הינו 10 שנות מאסר, זאת בשונה מהעונש הקבוע לעבירת הרצח השלמה כאשר אינה נעשית בנסיבות מחמירות. ההבחנה חשובה גם בשאלת המעצר: אישום ברצח, שעונשו מאסר עולם, מקים חזקת מסוכנות ומשחרור לחלופת מעצר נמנעים ככלל, למעט מקרים חריגים.

עורכי הדין רועי פוליטי ועומרי שטרן, המייצגים את צרפי מטעם הסנגוריה הציבורית, מסרו לאחר ההחלטה כי עמדתם, שלפיה צרפי לא הייתה חלק מתכנון הרצח ולא רצתה במותו של רזי, התקבלה בשלב זה. מנגד, משפחתו של רזי מתחה ביקורת חריפה על ההחלטה ועל האפשרות לשחרר את השתיים לחלופת מעצר.

לפי הדיווחים, דיון נוסף בשאלת המשך מעצרן של צרפי וחוטה צפוי להתקיים ב־22 בנובמבר. עד אז ייבחנו החלופות האפשריות, בעוד ההליך הפלילי העיקרי ממשיך להתנהל. שאלת אחריותן הפלילית תוכרע בהמשך ההליך ולא בהחלטה הראייתית שניתנה לצורך המעצר.