בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של דניאל קדר והותיר על כנה את הרשעתו ברצח בנסיבות מחמירות של יזם הנדל"ן אלדד פרי. קדר הורשע בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ונידון למאסר עולם, לצד חיוב בפיצוי למשפחת פרי בסך 258 אלף שקל.
פסק הדין של העליון אינו נשען על ראיה אחת מכרעת. להפך: השופט עופר גרוסקופף הדגיש כי אין בנמצא עדות או ראיה ישירה לכך שקדר הוא שירה בפרי. למרות זאת, נקבע כי שורה ארוכה של ראיות נסיבתיות מתחברות לכדי תמונה אחת, וכי המסקנה העולה מהן היא שקדר ביצע את הרצח מעבר לספק סביר.
זו הייתה אחת מקביעות המפתח בפסק הדין: לאחר בחינת טענותיו של קדר והתרחישים החלופיים שהציג, העליון קבע כי לא נמצא בסיס לקיומו של ספק סביר במסקנה המרשיעה.
הסיפור מאחורי הרצח
אלדד פרי היה יזם נדל"ן ובעליה של קבוצת פרי. בשנת 2018 הצטרף קדר לקבוצת רכישה שיזם פרי ורכש שתי דירות בפרויקט בלוד, עבורו ועבור בנו. הוא שילם מראש סכום כולל של כ-2.265 מיליון שקל וקיבל ערבויות להבטחת השקעתו.
כשנתיים לאחר מכן נקלעה קבוצת פרי להליכי חדלות פירעון. במסגרת מתווה שנועד לאפשר את השלמת הפרויקט נדרש קדר להוסיף כ-1.366 מיליון שקל כדי לקבל את שתי הדירות. בתי המשפט קבעו כי הרקע הכלכלי והכעס שקדר חש כלפי פרי היו חלק מהמארג הראייתי, אף שמניע כשלעצמו אינו אחד מיסודות עבירת הרצח.
בבוקר 15 באוקטובר 2021 הגיע פרי לבית הכנסת שבו נהג להתפלל ברחובות. סמוך לשעה 06:17 הוא החנה את רכבו בחניה. זמן קצר לאחר מכן נורה שבע פעמים ונמצא כשהוא ירוי בראשו, בחזהו ובאזורים נוספים בגופו. מותו נקבע במקום.
המשטרה עצרה את קדר בנובמבר 2021. בנובמבר 2024 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברצח בנסיבות מחמירות, ובינואר 2025 נגזר עליו מאסר עולם. הערעור שהגיע לעליון הופנה נגד ההרשעה עצמה.
בלי עד ראייה לרצח: כך נבנה הפאזל
במרכז התיק עמדה העובדה שלא הייתה ראיה ישירה המראה את קדר מבצע את הירי. התביעה נדרשה אפוא להוכיח את זהותו באמצעות הצטברות של ראיות נסיבתיות, ובתי המשפט בחנו אותן בהתאם למבחן המקובל בפסיקה: תחילה את מהימנותה של כל ראיה, לאחר מכן את התמונה הכוללת, ולבסוף את האפשרות לקיומו של תרחיש חלופי סביר.
אחת הראיות המרכזיות הייתה סדרה של 13 נסיעות וסיורים שביצע קדר במשך כשבעה חודשים באזור ביתו של פרי ובסביבת בית הכנסת שבו התפלל. המחוזי קבע כי הסיורים נועדו ללמוד את שגרת יומו של פרי ואת המועד והמקום המתאימים לביצוע הרצח.
שלושה ימים לפני הרצח הגיע קדר פעם נוספת לאזור. נתוני האיתוראן הראו כי יצא מביתו, הגיע לסביבת בית הכנסת והמתין במקום בזמנים דומים מאוד לזמנים שבהם התרחש הרצח שלושה ימים לאחר מכן. המחוזי כינה את האירוע הזה "חזרה גנרלית", וקדר חלק על האופן שבו פורשו נסיעותיו.
לכך הצטרפו התיעודים מיום הרצח עצמו. אופנוע שחור ורוכב לבוש שחורים נצפו בסביבת הזירה, ובהמשך נקלט אופנוע כהה שלוחית הרישוי שלו מכוסה. מומחה האופנועים אסף לביא זיהה אותו כאופנוע ממשפחת דגמי הקוואסקי הרלוונטיים. לקדר היה אופנוע קוואסקי מהדגם שנבחן בחקירה, והוא העיד כי הוא המשתמש היחיד בו.
המשטרה בחנה גם מצלמות בסביבת ביתו של קדר ונתוני איתוראן מרכבו. לפי הממצאים שאומצו במחוזי ובעליון, פתיחה וסגירה של הרכב בשעות הבוקר המוקדמות השתלבו עם תיעודים של אופנוע היוצא מסביבת ביתו לפני הרצח וחוזר אליה לאחריו. העליון הדגיש כי כל נתון כזה, כשהוא עומד לבדו, אינו מוכיח את הרצח; כוחו נובע מהשתלבותו עם יתר חלקי התמונה.
קדר תקף את זיהוי האופנוע ואת זמני המצלמות
בערעור תקף קדר שורה של נדבכים בהרשעה. בין היתר טען כי המשטרה "ננעלה" עליו כחשוד וכי החקירה התפתחה מתוך הנחה מוקדמת שהוא הרוצח. הוא חלק על זיהוי האופנוע, על מעמדו המקצועי של המומחה לביא ועל ההבדלים בין שנות הדגם של האופנוע שתועד לבין האופנוע שבבעלותו.
טענה מרכזית נוספת נגעה לזמני מצלמות האבטחה. ההגנה טענה כי האופנוע שיוחס ליורה נצפה בצומת בזמן שבו פרי עדיין היה בחיים, וכי בית המשפט המחוזי לא היה רשאי לבצע בעצמו את ההשוואה בין זמני המצלמות לבין נתוני האיתוראן.
העליון לא מצא עילה להתערב בקביעות המחוזי. ביחס למומחה לביא נקבע כי לא נמצא טעם לסטות מהתרשמות הערכאה הדיונית בדבר הידע המקצועי שלו. גם יתר הנתונים הנוגעים לתנועת האופנוע נבחנו כחלק מהמארג הכולל, ולא כראיה עצמאית שמכריעה לבדה את זהות היורה.
טענת האליבי לא סייעה לקדר
קדר טען כי בזמן הרצח היה בביתו. בשלב מסוים גרסתו הייתה כי ישן באותו בוקר עד שקיבל שיחה מבתו, ובהמשך טען כי "ישן לסירוגין". העליון קבע שאין הצדקה להתערב בקביעת המחוזי שלפיה מדובר בגרסה כבושה שאינה מתיישבת עם הראיות האובייקטיביות.
בין היתר הצביע בית המשפט על פתיחות וסגירות של רכבו של קדר בשעות הבוקר המוקדמות, על פעילות בטלפון ועל נסיעות שבוצעו בהמשך הבוקר. גם העובדה שמכשיר הטלפון שלו היה באזור ביתו לא נמצאה כמסייעת לו.
גרוסקופף ציין כי אפשר ואף סביר שאדם היוצא לבצע רצח לאחר שתכנן אותו במשך חודשים לא ייקח עמו מכשיר סלולרי שעלול למקם אותו בזירה. העליון קבע כי הנתונים שעליהם הסתמך קדר אינם שוללים את האפשרות שביצע את הרצח, ובחלקם אף משתלבים בתזה המרשיעה.
ראיית הנשק נחלשה — וההרשעה עדיין עמדה
אחד ההיבטים המעניינים בתיק נוגע דווקא לראיה שלא הייתה נחוצה לצורך התוצאה. מומחי מז"פ בחנו את התרמילים שנמצאו בזירת הרצח ואת אקדחו של קדר. המחוזי מצא קשיים באופן שבו נבחנה שאלת ה"התאמה הייחודית" בין התרמילים לבין האקדח וקבע שלא ניתן להעניק לה משקל משמעותי.
לעומת זאת, נקבע כי קיימת התאמה סוגית: התרמילים נורו מאקדח מסוג גלוק דור 4, וזה גם סוג האקדח שהיה בבעלות קדר. העליון קבע כי אין צורך להכריע בשאלות העקרוניות הנוגעות להתאמה הייחודית, משום שהמחוזי ממילא לא הסתמך עליה לצורך הרשעתו.
גרוסקופף קבע כי די במכלול יתר הראיות הנסיבתיות כדי להגיע לתוצאה המרשיעה ברף הנדרש במשפט פלילי. באשר להתאמה הסוגית, נקבע כי היא נותרת ראיה נסיבתית התומכת בהרשעה, אך משקלה נמוך כחלק מהמכלול.
העליון שיבח את המשטרה: "חקירה ראויה לשמה"
פסק הדין כלל גם התייחסות חריגה בעוצמתה לעבודת המשטרה. גרוסקופף עמד על הקושי בפענוח רצח מתוכנן שבו המבצע מנסה לטשטש את עקבותיו, ושיבח את האופן שבו החוקרים עברו ממגוון רחב של כיווני חקירה אל החשוד שלבסוף הועמד לדין.
השופט כתב כי יש להכיר ב"איכות המרשימה" של עבודת המשטרה בתיק. לדבריו, החוקרים הצליחו לברור מבין כיווני חקירה שונים את הכיוון הנכון, לאתר את קדר מבין אלפי רוכשי הדירות ולאסוף נגדו מצבור ראיות נסיבתיות חזק. גרוסקופף תיאר את תוצרי החקירה כ"תוצריה המעולים של חקירה ראויה לשמה".
עם זאת, הוא הבהיר כי איכות החקירה כשלעצמה אינה השאלה שמכריעה במשפט פלילי. השאלה המרכזית היא אם הראיות שנאספו לאחר שהמשטרה התמקדה בחשוד מספיקות להוכחת אשמתו מעבר לספק סביר.
"הפאזל" שהכריע את הערעור
העליון דחה גם את הטענה שלפיה מכלול הראיות יכול לכל היותר למקם את קדר בזירה אך אינו מוכיח שהוא היורה. גרוסקופף קבע כי המעבר ממכלול העובדות למסקנת ההרשעה אינו "צעד נוסף" הנעשה בריק ראייתי, אלא היסק לוגי המבוסס על ניסיון החיים והשכל הישר.
בסיכום פסק דינו כתב גרוסקופף כי מצבור הראיות בעניינו של קדר "מגוון ומשמעותי", וכי התמונה הכוללת מצביעה עליו כמי שביצע את הרצח מעל לכל ספק סביר.
גם שני התרחישים החלופיים שעליהם הצביע קדר — אדם נוסף שנצפה באזור ו"הרוכב הלבן" שנקלט במצלמות — לא נמצאו כמספקים הסבר חלופי למכלול הראיות. בית המשפט קבע כי "לא קיים הסבר חלופי המתקבל על הדעת לגרסת המדינה".
השופטת גילה כנפי-שטייניץ הצטרפה לחוות דעתו של גרוסקופף והדגישה כי לנוכח צבר הראיות המקיף והמגוון, ומשלא הוצע הסבר חלופי המתיישב עם חפותו של קדר, לא נותר עוד ספק סביר בדבר אשמתו. השופט חאלד כבוב הצטרף אף הוא לתוצאה.
הערעור נדחה פה אחד. הרשעתו של דניאל קדר ברצח בנסיבות מחמירות של אלדד פרי נותרה על כנה — וכך גם מאסר העולם שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי.
