מנדלבליט על בן כספית: ״במקום שהמשטרה תחקור, הוא מפעיל את המשטרה״

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אישר היום (רביעי, 21 באוקטובר) בבית המשפט המחוזי בירושלים כי ביקש להפסיק את הקשר בין המשטרה לעיתונאי בן כספית. לדבריו, התעוררה אצלו תחושה שהקשר חרג מן האופן שבו ראוי שיתנהל איסוף מידע בחקירה: ״במקום שהמשטרה תחקור, הוא מפעיל את המשטרה״. הדברים נאמרו ביום הרביעי לעדותו במסגרת חקירתו הנגדית בידי עו״ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדיון התמקד, בין היתר, בראשית הבדיקה שהובילה לתיק 1000, שבו נאשם נתניהו במרמה ובהפרת אמונים בקשר לקבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ׳ן וג׳יימס פאקר. חדד ביקש לבחון את גבולות האישורים שנתן מנדלבליט לחוקרים, את העברת המידע מהעיתונאי למשטרה ואת השאלה אם נעשו פעולות שלא הובאו לידיעתו.

״חוקר לא אמור להפעיל עיתונאי כידו הארוכה״

חדד שאל את מנדלבליט על הקשר בין בכיר המשטרה לשעבר ערן קמין לבין בן כספית, והעלה טענות שלפיהן נעשה שימוש בעיתונאי לאיסוף מידע על נתניהו. מנדלבליט השיב כי לא ידע על חלק מהפעולות שתוארו בפניו, והבחין בין תחקיר עיתונאי עצמאי לבין הפעלת עיתונאי מטעם חוקר משטרה לצורכי חקירה.

כשנשאל אם ביקש בשלב מסוים להפסיק את הקשר עם כספית, אישר זאת והסביר כי התעוררה אצלו תחושה לא נוחה ביחס למערכת היחסים בין העיתונאי לחוקרים. עם זאת, מנדלבליט לא אישר כי ידע בזמן אמת על הפעלה פסולה של כספית בידי המשטרה. במהלך חילופי הדברים העיר השופט משה בר־עם כי על ההגנה להציג ראיות לטענותיה, כדי שניתן יהיה לבחון מה התרחש בפועל.

חשד להדלפות שנועדו להפעיל לחץ

נושא נוסף שעלה בחקירה היה פרסומים על התקדמות החקירה ועל עמדתו של מנדלבליט באשר לאישור פעולות נוספות. מנדלבליט העיד כי חשד שגורמים במשטרה ובפרקליטות הדליפו מידע כדי ללחוץ עליו להתיר הרחבה של הבדיקה לכיוונים שיאפשרו את חקירת ראש הממשלה.

מנדלבליט הדגיש כי מדובר בחשד ולא בממצא מבוסס, וכי לא פעל בהתאם ללחצים הנטענים. לדבריו, דווקא בשלב המוקדם של הפרשה נקט משנה זהירות ובחן את הצורך בפעולות החקירה לפי הדין והראיות. בהקשר לתיק המתנות הסביר כי אישר לחקור חשדות לקבלת טובות הנאה גדולות ושיטתיות, להבדיל מקבלה אקראית של מתנות קטנות.

בתחילת הדיון שבה ועלתה מחלוקת בין ההגנה לתביעה בנוגע לחשיפת המסמכים המתעדים את האישורים לפתיחה בחקירה. המשנה לפרקליט המדינה, יהונתן תדמור, אמר כי התביעה לא תוסיף בתגובתה ציטוטים מתוך הפרוטוקולים, וכי אם תסבור שיש חומר נוסף שיש למסור, תעשה זאת לאחר החלטת בית המשפט. לא נמסרה בדיון הכרעה חדשה המתירה או פוסלת את פעולות החקירה שעליהן נסבה המחלוקת.

הקשר של חוקר המשטרה — והמחלוקת על חלקו בתיק

הסנגור שאל גם על קשר זוגי שניהל החוקר אבי רוטנברג עם ג׳ודי ניר מוזס, אחותו של ארנון (נוני) מוזס, הנאשם בתיק 2000. מנדלבליט השיב כי לא הכיר את הקשר בזמן אמת. ההגנה טענה שהמידע היה רלוונטי לבחינת ניגוד עניינים אפשרי בעת חקירת הפרשות.

מנגד, התובע אלון גילדין חלק על תיאור מעורבותו של רוטנברג בתיק 2000, וטען כי החוקר לא ביצע פעולות חקירה בתיק בשלב הרלוונטי. ההגנה התעקשה כי קיימים חומרים המלמדים אחרת. שאלת היקף מעורבותו והשלכות הקשר האישי נותרה במחלוקת בין הצדדים.

מנדלבליט אישר שיחת רקע עם דנה ויס; העיתונאית הבהירה שלא ניתנה לו זכות עריכה

חלק נוסף בחקירה עסק בכתבה ששודרה בחדשות 12 בינואר 2019. מנדלבליט אישר כי קיים שיחת רקע עם העיתונאית דנה ויס על תהליך קבלת ההחלטות בעניינם של תיקי נתניהו, וכן כי מפגש ביניהם ברחוב, שתועד במסגרת הכתבה, היה מתוכנן ולא מקרי. לדבריו, מדובר היה בפעילות דוברותית לגיטימית שנועדה להסביר את התהליך, ללא כניסה לניתוח עדויות וראיות.

כאשר נשאל אם קיבל טיוטה ושינה בה דברים, השיב כי הדבר ייתכן. בעקבות הדברים פרסמה ויס הבהרה נחרצת, שלפיה מנדלבליט או מי מטעמו לא קיבלו זכות לערוך את הכתבה, לא צפו בה לפני שידורה ולא שינו בה דבר. לדבריה, אף לא הועבר מסמך במהלך הכנתה.

עדותו של מנדלבליט מעמידה במוקד הדיון את אופן הפיקוח על חקירת נבחר ציבור ואת הגבול בין מידע שמגיע מעיתונאי לחוקרים לבין שימוש בעיתונאי לצורכי חקירה. ההגנה מבקשת לבסס באמצעות הדברים את טענותיה על דרך ניהול הבדיקות הראשוניות; מנגד, מנדלבליט חזר והדגיש כי אישוריו התבססו על הדין ועל חומרי החקירה. ההכרעה במשמעות הראייתית והמשפטית של הטענות נתונה לבית המשפט.