ח"כ עופר כסיף הורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות: טענות החסינות וההגנה העצמית נדחו

בית משפט השלום בירושלים הרשיע היום, 8 באוקטובר 2026, את חבר הכנסת עופר כסיף בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בעקבות עימות שהתרחש לפני יותר מארבע שנים במהלך הפגנה בדרום הר חברון. גזר דינו של כסיף טרם ניתן והוא ייקבע בהמשך.

לפי הדיווחים מהכרעת הדין, השופט אלעזר ביאלין קיבל את עמדת התביעה וקבע כי היא עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה את העבירה ואת עובדות כתב האישום. בתוך כך נדחו טענות ההגנה של כסיף, ובהן טענת הגנה עצמית, טענה לחסינות פרלמנטרית וטענה לאכיפה בררנית.

מה קרה בהפגנה בדרום הר חברון

האירוע התרחש ב-13 במאי 2022, בזמן הפגנה במרחב דרום הר חברון בעקבות פסק דין שעסק בכפרים באזור מסאפר יטא. כוחות הביטחון נערכו במקום מראש, ובין היתר הוכרזו מוקדים באזור כשטח צבאי סגור. עשרות מפגינים הגיעו למקום, ובהם כסיף, שכיהן גם אז כחבר הכנסת.

לפי כתב האישום, כוחות הביטחון אפשרו לכסיף לנוע ברגל אל מתחם ההפגנה וממנו, אך לא אפשרו לו להכניס את רכבו לתוך המתחם. לאחר שעוזרו הפרלמנטרי ניסה להביא את הרכב לכיוון ההפגנה ונעצר בידי הכוחות, הגיע כסיף אל הרכב וביקש להעביר אותו בעצמו.

בין כסיף לבין אנשי כוחות הביטחון התפתח ויכוח. לפי כתב האישום, לאחר מספר דקות נסע כסיף לאחור ולאחר מכן החל להתקדם באיטיות לפנים, בעוד שוטר עומד במסלול נסיעתו. הרכב פגע ברגלו השמאלית של השוטר ונעצר.

השוטר הגיב בהכאה על מכסה המנוע והתקדם לכיוון דלת הנהג. במהלך העימות שנוצר לאחר מכן נופף השוטר באצבעו לעבר כסיף, ובשלב מסוים נגעה האצבע קלות בפניו. לפי האישום, בתגובה הרים כסיף את ידו וחבט בראשו של השוטר.

כסיף טען: הפגיעה הייתה מקרית והחבטה הייתה הגנה עצמית

לאורך ההליך חלק כסיף על הפרשנות שנתנה המדינה לאירוע. ביחס לפגיעה באמצעות הרכב נטען מטעמו כי היא לא הייתה מכוונת, וביחס לחבטה בראשו של השוטר נטען כי מדובר בתגובה אינסטינקטיבית שנעשתה לאחר שהשוטר התקרב אליו ונגע בפניו.

פרקליטות מחוז ירושלים טענה מנגד כי שתי הפעולות היו מכוונות וכי מכלול התיעוד החזותי ועדויות הנוכחים אינו מתיישב עם גרסת ההגנה. ביחס לנסיעה ברכב טענה המדינה כי כסיף התקדם כאשר הבחין בשוטר העומד לפניו, במטרה להכשילו במילוי תפקידו ולגרום לו לפנות את הדרך.

הטענה להגנה עצמית נדחתה. לפי הדיווחים מהכרעת הדין, בית המשפט אימץ את עמדת התביעה והרשיע את כסיף בעבירה שיוחסה לו — תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

המחלוקת המשפטית החריגה: האם חסינות של חבר כנסת חלה גם כאן?

אחד החלקים המעניינים בתיק חרג משאלת עצם התקיפה ונגע לגבולות החסינות הפרלמנטרית. לחברי הכנסת קיימת חסינות עניינית מפני אחריות פלילית או אזרחית בגין הצבעה, הבעת דעה או מעשה שנעשו במילוי תפקידם או למען מילוי תפקידם. בניגוד לחסינות דיונית מפני העמדה לדין, החסינות העניינית נוגעת לעצם האחריות למעשה שנעשה במסגרת התפקיד.

כסיף לא מנע את הגשת כתב האישום באמצעות בקשה מהכנסת להעניק לו חסינות דיונית, אך במהלך משפטו העלה טענה נפרדת: לשיטתו, האירוע התרחש בזמן שמילא את תפקידו כחבר כנסת, ולכן מעשיו חוסים תחת החסינות העניינית.

בפברואר 2026 ביקשה ההגנה להביא לזיכויו כבר בתום פרשת התביעה בטענה שאין לחייב אותו להשיב לאשמה. כסיף לא חלק על כך שעצם תקיפת שוטר אינה חלק מתפקידו של חבר הכנסת, אולם טען כי במקרה הזה מדובר במעשה שגלש באופן ספונטני מפעילות פרלמנטרית מותרת — השתתפות בהפגנה וניסיון להגיע אל המפגינים.

השופט ביאלין קיבל חלק חשוב מנקודת המוצא של כסיף: הוא קבע כי עצם הימצאותו של חבר הכנסת בזירת ההפגנה הייתה במסגרת תפקידו ולשם תכלית לגיטימית. אבל מכאן הגיע למסקנה הפוכה מזו שביקשה ההגנה.

בית המשפט הבחין בין פעילות פוליטית ופרלמנטרית לבין אלימות פיזית. בהחלטה מפברואר נקבע כי ייתכן שעבירה מסוג הפרעה לשוטר שנגרמה תוך ניסיון לבצע פעילות פרלמנטרית, או אפילו התבטאות שנאמרה בלהט ויכוח, הייתה מעוררת שאלה מורכבת יותר של חסינות. לעומת זאת, מעשי התקיפה שיוחסו לכסיף נתפסו כפעולות נפרדות שאינן חלק מהסיכון הטבעי הכרוך במילוי תפקידו של חבר כנסת.

הטענה נדחתה אז, ההליך נמשך לפרשת ההגנה, וכעת הסתיים שלב הכרעת הדין בהרשעה.

העבירה: עד חמש שנות מאסר — אבל העונש עדיין פתוח

כסיף הורשע לפי סעיף 274 לחוק העונשין, העוסק בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. במקרה שנדון, הנסיבה המחמירה שיוחסה לו היא כוונה להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע לו למלא אותו.

החוק קובע לעבירה זו עונש מאסר מרבי של חמש שנים וכן עונש מינימום של שלושה חודשים. עם זאת, עצם המסגרת הקבועה בחוק אינה מלמדת מה יהיה העונש שיוטל בתיק המסוים, וגזר הדין יינתן רק לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש.

שישה ימים אחרי שבג"ץ אישר לו להתמודד: מה המשמעות למועמדותו?

להרשעה יש גם עיתוי יוצא דופן. רק שישה ימים קודם לכן קבע בית המשפט העליון, ברוב של שבעה שופטים מול שניים, כי כסיף רשאי להתמודד בבחירות לכנסת ה-26, לאחר שביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו.

שני ההליכים עוסקים בשאלות משפטיות שונות לחלוטין. הליך הפסילה עסק בעילות החוקתיות המצומצמות שמאפשרות למנוע מאדם להתמודד לכנסת בשל מטרותיו, מעשיו או התבטאויותיו. ההליך הפלילי עוסק באירוע קונקרטי משנת 2022 ובעבירת תקיפת שוטר.

ההרשעה שניתנה היום אינה הופכת כשלעצמה את החלטת העליון בעניין הבחירות. חוק-יסוד: הכנסת קובע מנגנונים נפרדים למצבים שבהם מועמד או חבר כנסת הורשע בפלילים, והשלכותיהם תלויות בין היתר בעונש שיוטל, בשאלה אם פסק הדין נעשה סופי ובמקרים המתאימים גם בשאלת הקלון.

כל עוד גזר הדין טרם ניתן וההליך אינו חלוט, אין בסיס לקבוע כי כסיף נפסל אוטומטית מהתמודדות או מכהונתו.

כסיף לאחר ההרשעה: "רדיפה פוליטית"

כסיף דחה את הכרעת בית המשפט וטען לאחר הרשעתו כי ההליך נגדו הוא חלק מרדיפה פוליטית. לדבריו, ההרשעה היא "נדבך נוסף ברדיפה פוליטית מתמשכת וגלויה" נגד מי שמתנגדים למדיניות הממשלה והכיבוש.

מדובר בעמדתו של כסיף, ולא בקביעה משפטית. בית המשפט, מנגד, דחה לפי הדיווחים גם את טענת האכיפה הבררנית וקבע כי התביעה הוכיחה את האישום.

ההליך הפלילי עדיין לא הסתיים. השלב הבא יהיה הטיעונים לעונש וגזר הדין, ולאחר מכן עומדות לצדדים דרכי הערעור הקבועות בדין. רק בהמשך יהיה ניתן לדעת גם אם לסיום המשפט יהיו השלכות נוספות על מעמדו הציבורי והפרלמנטרי של כסיף.