חשוד שנעצר בחשד לסחיטה באיומים ולגניבה שוחרר ביום שלישי (20 באוקטובר) בתחנת המשטרה, לאחר שורת דיוני מעצר וערר שהגישו עורכי הדין שלי גורביץ לוי ודוד בוחבוט לבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך ההליכים הצביעו הסנגורים על הפער בין חומרת החשדות שהוצגו בתחילת החקירה לבין אלה שנדונו בהמשך, ועל פעולות חקירה שלשיטתם ניתן וצריך היה לקדם בלי להמשיך ולהחזיק את מרשם במעצר.
ההגנה לא הסתפקה בהתנגדות להארכות המעצר. בשאלות ממוקדות לנציג המשטרה ביקשו הסנגורים להראות אילו פעולות חקירה באמת בוצעו, מה נותר להשלמה ומדוע יש צורך בימי מעצר נוספים. לאחר שבית משפט השלום בעכו האריך את המעצר, פנו השניים למחוזי. בעקבות הערר הוקדם מועד סיום המעצר, ובית המשפט הורה למשטרה לבצע פעולות חקירה מסוימות לאלתר. בהמשך שוחרר החשוד בתחנה.
ההגנה בחנה את התקדמות החקירה — שאלה אחר שאלה
החשוד נעצר ב־13 באוקטובר. בראשית החקירה יוחסו לו חשדות לסחיטה באיומים ולגניבה, ואילו בבקשות המעצר המאוחרות נדונו חשדות לאיומים ולגניבה. כבר בדיון שנערך ב־16 באוקטובר בבית משפט השלום בחיפה התמקדה ההגנה לא רק בנוסח החשדות, אלא גם בפעולות המשטרה מאז הדיון הקודם.
בהמשך נשאל נציג המשטרה אם בוצעו שלוש הפעולות שהוצגו בדיון הקודם, והשיב כי בוצעו שתיים מהן. הסנגורים השתמשו בתשובות כדי להציף את השאלה המעשית שבמרכז כל מעצר לצורכי חקירה: האם המשך שלילת החירות אכן נדרש כדי להשלים פעולות מסוימות, או שניתן לבצע אותן בדרך אחרת ובפרק זמן קצר יותר.
בדיון נוסף, ב־18 באוקטובר בבית משפט השלום בעכו, ביקשה המשטרה שמונה ימי מעצר נוספים לצורך השלמת 11 פעולות חקירה. ההגנה התנגדה למשך המעצר המבוקש והדגישה את חולשת החשד ביחס לחלק מן העבירות ואת ההתקדמות החלקית בביצוע הפעולות. שופטת השלום ג׳ני טנוס מצאה חשד סביר לעבירת איומים, אך קבעה קביעה משמעותית לגבי העבירה הנוספת.
למרות קביעה זו, השופטת סברה כי פעולות חקירה שטרם הושלמו מחייבות באותו שלב את המשך המעצר, והאריכה אותו עד 21 באוקטובר. עבור הסנגורים, דווקא הפער בין עוצמת החשד לבין תקופת המעצר שנקבעה הצדיק פנייה לערכאה גבוהה יותר.
״לא כל הליך צריך להתנהל במעצר״
עו״ד גורביץ לוי ועו״ד בוחבוט הגישו ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה. בדיון הציגו הסנגורים את טענתם כי לא ניתן להצדיק המשך מעצר בעיקר בשל פעולות שהיחידה החוקרת טרם ביצעה, והצביעו על הצורך לבחון באופן ממשי את עוצמת החשדות ואת קצב החקירה. ההגנה הדגישה: ״זה לא מצדיק את המעצר הארוך הזה. הוא כבר שבעה ימים במעצר״.
במהלך הדיון ביקשה ההגנה לתת משקל גם לכך שהחשוד כבר שהה במעצר כשבוע, ולהבחין בין פעולות המחייבות מעצר לבין בירורים שהמשטרה יכולה להמשיך לבצע גם ללא החזקתו מאחורי סורג ובריח. עו״ד בוחבוט הצטרף לטיעונים והעלה שאלות באשר למשך הזמן שנדרש לביצוע הפעולות ולמעורבים נוספים שהחקירה התייחסה אליהם.
במחוזי הורה השופט שלמה בנג׳ו להקדים את סיום תקופת המעצר ל־20 באוקטובר, ובמקביל הנחה את המשטרה לבצע לאלתר פעולות חקירה שצוינו בדוח הסודי. כך הוצב לחקירה לוח זמנים קצר וממוקד יותר. ביום שנקבע שוחרר החשוד בתחנת המשטרה — תוצאה שסיימה את המהלך שניהלו שני סנגוריו נגד הארכות המעצר.
התוצאה ממחישה את חשיבותה של עבודת הגנה פעילה כבר בשלב החקירה: בחינה מדוקדקת של בקשות המשטרה, חקירת נציגה באולם בית המשפט ופנייה לערכאת הערעור יכולים להביא לבחינה מחודשת של נחיצות המעצר — עוד לפני שההליך הפלילי מגיע לשלב של הכרעה באישומים.
