בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 24 וחצי שנות מאסר בפועל על שחאדה אבו אלקיעאן, אזרח ישראלי מהפזורה הבדואית בנגב, שהורשע בעבירות ביטחון חמורות. לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה, אבו אלקיעאן פעל למען ארגון טרור מרצועת עזה, העביר נשק ומידע, ואף התגייס לצה״ל בהוראת מפעילו כדי לפעול עבור הארגון מתוך שורות הצבא.
בגזר הדין מ־14 באוקטובר 2026 הוטלו עליו גם קנס של 25 אלף שקל ומאסרים מותנים. השופטים דניאל בן טולילה, טל לחיאני שהם ויואב עטר הדגישו כי עצם ההתגייסות לצה״ל בשליחות ארגון טרור הופכת את המקרה לחריג בחומרתו. עונש המאסר יימנה ממעצרו ב־30 במאי 2022.
גנב נשק מחייל, הצטרף לארגון טרור והעביר אמצעי לחימה
בספטמבר 2019 גנב אבו אלקיעאן רובה M4, מחסנית וסמן לייזר מחייל שישן באזור יתיר, והסתיר את הנשק סמוך לביתו. בגזר הדין נקבע כי המעשה בא בעקבות צו הריסה שהוצא לבית אביו ורצונו לפגוע במדינה.
במהלך 2021 יצר קשר עם גורמים בעזה וביקש להצטרף לגדודי עז א־דין אל־קסאם. בהמשך גילה כי מפעילו, המכונה ״אבו סלימאן״, משתייך לארגון הטרור כתאאב אלמג'אהדין, והצטרף אליו. במסגרת פעילותו צילם אתרים בעלי זיקה ביטחונית בישראל והעביר מידע ותצלומים למפעילו.
במאי 2022 העביר בהכוונת המפעיל לאזור חברון את הרובה שגנב, אלפי כדורי תחמושת וחמישה רימוני יד. בן דודו שסייע בהובלה ידע שמדובר בנשק, אך לפי כתב האישום לא ידע שהמשלוח מיועד לארגון טרור.
שמונה ימים בצה״ל — כחלק מתוכנית הארגון
אבו אלקיעאן התגייס לצה״ל ב־22 במאי 2022, לאחר שמפעילו ביקש ממנו לנצל את השירות לאיסוף מידע, ובכלל זה לאתר תושבי עזה המסייעים לכוחות הביטחון. עוד במהלך הגיוס העביר שמות, מספרי טלפון ותמונות של חיילים בדואים. לאחר גיוסו שלח למפעיל תמונה שלו במדים. ב־30 במאי נעצר ופעילותו סוכלה.
השופטים הבחינו בין מקרה זה לבין חייל שכבר שירת בצבא ורק בהמשך פנה לגורם עוין. כאן, קבעו, הגיוס עצמו היה חלק מהפעילות בארגון טרור. לצד הסיכון הביטחוני הכבד, לא נקבע כי אבו אלקיעאן הצליח לבצע פיגוע מתוך הצבא או כי נגרם ממעשיו נזק ישיר וקונקרטי לנפש או לרכוש.
כיצד נקבע העונש?
בדצמבר 2025, לאחר שמיעת הראיות והגשת סיכומי התביעה, הודה אבו אלקיעאן בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש. הפרקליטות ביקשה 26 שנות מאסר במצטבר; ההגנה טענה כי מדובר באירוע עברייני אחד, הדגישה את היעדר העבר הפלילי, את ההודאה ואת העובדה שלא הוכח נזק ישיר, וביקשה לקבוע מתחם ענישה כולל של חמש עד 12 שנות מאסר.
בית המשפט חילק את המעשים לשני אירועים: גניבת הנשק והסלקתו ב־2019, והפעילות המאוחרת במסגרת ארגון הטרור. בגין האירוע הראשון נגזרו ארבע וחצי שנות מאסר, ובגין השני 20 שנה. השופטים הורו שהעונשים ירוצו במצטבר, לנוכח חומרת מכלול המעשים והצורך בהרתעה, אך שקלו לקולה את גילו, עברו הנקי והודאתו המאוחרת של הנאשם. לדברי השופטים, בניגוד לגניבת הנשק ב־2019, הפעילות המאוחרת התאפיינה גם בהזדהות עם מאבקם של ארגוני הטרור בישראל; בשל כך לא ראו בכל המעשים אירוע אחד.
גזר הדין כולל גם קנס של 25 אלף שקל.
