נהגים בישראל מכירים במשך שנים את אכיפת המהירות באמצעות ממל״ז — מד מהירות לייזר המופעל בידי שוטר המכוון את המכשיר לעבר כלי רכב חולפים. כעת מסתמן כי מערך האכיפה עובר שינוי משמעותי, עם כניסתם לשימוש של מכשירים המשלבים את מדידת המהירות עם מצלמה דיגיטלית ותיעוד של אירוע האכיפה.
לפי דיווחים במהלך ספטמבר 2026 כבר הופקו בישראל דו"חות באמצעות מכשיר LTI 20/20 TruCAM II, הכולל מצלמה מובנית ומאפשר לתעד את הרכב יחד עם נתוני המדידה. הדיווח התבסס, בין היתר, על דו"חות ותצלומים שהופקו באמצעות המערכת החדשה.
גם מסמכים רשמיים מצביעים על מעבר של המשטרה למערכות מדידה הכוללות יכולות צילום. כבר ב-2024 פרסמה משטרת ישראל בקשה לקבלת מידע לממל״ז חדש הכולל מצלמה דיגיטלית אינטגרלית, ובמסמך הדרישות צוין כי המערכת אמורה להתבסס על טכנולוגיית LIDAR ולהיות מסוגלת לצלם את אירוע המדידה.
בספטמבר 2026 פרסמה המשטרה גם התקשרות לרכש חלפים לצורך תחזוקת "ממל״ז וממל״ז מצלם", בהיקף של 450 אלף שקל. הפרסום הרשמי אינו מזהה את הדגם הספציפי, אך הוא מחזק את העובדה שמערך האכיפה המשטרתי כולל כיום גם ציוד המוגדר כממל״ז מצלם.
מדידה ותיעוד באותו מכשיר
לפי מפרט היצרן של TruCAM II, המכשיר משלב מדידת מהירות מבוססת לייזר עם מצלמה המסוגלת להפיק תמונות ווידאו של אירוע האכיפה. הוא מיועד למדידת כלי רכב המתקרבים למפעיל או מתרחקים ממנו, וטווח המדידה המוצהר על ידי היצרן מגיע עד 1,200 מטר. זמן המדידה המוצהר הוא כ-0.33 שניות.
למכשיר מצלמה ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל, והוא מסוגל לשמור לצד המדידה גם תיעוד חזותי של הרכב. המשמעות המעשית היא שהראיה אינה מבוססת רק על נתון המהירות המופיע על צג הממל״ז, אלא יכולה לכלול גם תמונה או סרטון המקשרים את המדידה לכלי הרכב שנמדד.
זהו הבדל משמעותי ביחס לדפוס האכיפה המסורתי. כאשר המדידה מתועדת באופן המאפשר לזהות את הרכב, ניתן עקרונית להמשיך את הטיפול באירוע גם לאחר שכלי הרכב עזב את נקודת המדידה. לפי הדיווח על השימוש בישראל, כבר הופקו דו"חות שבהם התיעוד המצולם שימש כחלק מאירוע האכיפה.
שאלת זהות הנהג
היכולת לתעד את הרכב מבלי לעצור אותו במקום מעלה גם שאלה משפטית מוכרת: מי נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה.
סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע חזקה שלפיה, כאשר נעברה עבירת תעבורה ברכב, ניתן לראות בבעל הרכב כמי שנהג בו, אלא אם הוכיח מי נהג ברכב או למי מסר את החזקה בו. לכן, כאשר האכיפה מתבססת על צילום הרכב ולא על זיהוי הנהג בעקבות עצירה במקום, סוגיית הבעלות והסבת הדו"ח עשויה לקבל חשיבות גדולה יותר.
גם אופנועים בתמונה
לפי היצרן, TruCAM II כולל מצב המיועד גם לכלי רכב שאין להם לוחית רישוי קדמית. המערכת יכולה למדוד את כלי הרכב בעת ההתקרבות ולהמשיך בתיעוד עד שהלוחית האחורית נכנסת לשדה הראייה. יכולת זו רלוונטית במיוחד לאופנועים בישראל, שבהם לוחית הרישוי מותקנת מאחור בלבד.
שינוי באופי האכיפה
אם השימוש במערכות המצולמות יורחב, המשמעות עשויה להיות שינוי מעשי באופן שבו נהגים חווים אכיפת מהירות. בעבר, עצירה של הרכב בסמוך לנקודת המדידה הייתה חלק מרכזי מתהליך האכיפה באמצעות ממל״ז ידני. כאשר המדידה עצמה כוללת תיעוד של הרכב, היעדר עצירה במקום אינו בהכרח מלמד שלא נרשמה עבירה.
עם זאת, בשלב זה לא פורסם לציבור נוהל הפעלה מלא שמבהיר את כלל התנאים שבהם מופעל הממל״ז המצולם בישראל, ולא נמצא בפרסומים הרשמיים שאיתרנו אישור מפורש המזהה את TruCAM II כדגם המבצעי שנבחר. לכן יש להבחין בין יכולות המכשיר לפי היצרן, הדיווחים על השימוש בו בישראל, והכללים המשפטיים והמשטרתיים שיחולו בפועל על הפקת דו"חות ועל הגשת הראיות לבית המשפט.
