בג״ץ על הכותל: “בשלה העת לפסק דין” — ובכל זאת הממשלה קיבלה עוד זמן

יותר מ-13 שנים חלפו מאז הוגשה העתירה הראשונה בגל הנוכחי של ההתדיינות סביב הסדרי התפילה בכותל המערבי. מאז הוחלפו ממשלות, התקבל מתווה, המתווה הושהה, תוכננו עבודות, נדרשו היתרים, ניתנו ארכות — ובפועל הסוגיות המרכזיות עדיין ממתינות להכרעה.

בהחלטה חריגה בהיקפה מ-23 בספטמבר 2026 סקר בית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, את הדרך הארוכה שעברו שבע העתירות שאוחדו לפניו. בסופה כתב ההרכב כי כבר "בשלה העת ליתן פסק דין".

ובכל זאת — פסק דין עדיין לא ניתן.

בהרכב של שבעה שופטים החליט בג״ץ להיעתר לבקשת הממשלה ולהעניק לה ארכה נוספת: הממשלה שתקום לאחר הבחירות תידרש לעדכן את בית המשפט בתוך 90 ימים ממועד כינונה.

בג״ץ עצמו מתאר מעגל שחוזר על עצמו

ההחלטה אינה מסתירה את חוסר שביעות הרצון של השופטים מקצב הטיפול.

בית המשפט מתאר מצב שבו במשך שנים הודעות עדכון מבשרות על התקדמות, אחריהן מופיעות דרישות חדשות, אישורים נוספים או חסמים תכנוניים, מתבקשת ארכה — ואז התהליך מתחיל מחדש.

לפי בית המשפט, כמעט כל התקרבות לפתרון של מחלוקת אחת הולידה מכשולים חדשים, בעוד ההתקדמות המעשית נדחתה שוב ושוב.

אבל הסיפור המשפטי התחיל הרבה לפני 2013

העתירות שנדונות כיום הן רק פרק נוסף במחלוקת משפטית שהחלה עוד בסוף שנות ה-80 סביב תפילת נשים ברחבת הכותל המערבי.

בג״ץ מפנה בהחלטתו לפסקי הדין הקודמים בעניין הופמן, ובפרט לדנג״ץ הופמן שניתן בשנת 2003 בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

באותו הליך ניתנו לממשלה 12 חודשים להכשיר באופן ראוי רחבת תפילה בחלק הדרומי של הכותל, באזור קשת רובינסון, לרבות הסדרי בטיחות וגישה נוחה למקום.

עוד נקבע אז כי אם החלופה לא תוכשר כנדרש, יהיה על הממשלה לקבוע הסדרים שיאפשרו לנשות הכותל לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי.

2016: הממשלה מאמצת את מתווה הכותל

ב-2013 מינה ראש הממשלה צוות מייעץ בניסיון להגיע להסדר מוסכם. בינואר 2016 הסתיימה עבודת הצוות והממשלה אימצה את המלצותיו בהחלטה 1075.

המתווה כלל, בין היתר, הרחבה והכשרה של מתחם קשת רובינסון כרחבת תפילה פלורליסטית ושוויונית, הקצאת תקציב מתאים ושינוי במבנה הניהול של הרחבה.

באותו שלב נדמה היה שהמחלוקת הארוכה מתקרבת לפתרון.

אך ביוני 2017 קיבלה הממשלה את החלטה 2785 והשהתה את יישום מתווה הכותל.

במקביל הורה ראש הממשלה להמשיך בבנייה ובהכשרה של רחבת התפילה הדרומית "במהירות האפשרית", תוך שמירה על מתכונת הניהול הקיימת.

מאז: היתר בנייה, עוד היתר — ושמונה שנים בלי השבת הרחבה

בשנים שלאחר מכן התמקדה ההתדיינות יותר ויותר בשאלה המעשית: מדוע, למרות ההצהרות וההחלטות, העבודות אינן מתקדמות?

ב-2018 דווח לבית המשפט על עבודות מקדמיות, תכנון מפורט ותיאומים עם גורמי עיריית ירושלים. באותה שנה אירע גם אירוע חריג: אבן במשקל של כ-400 קילוגרם ניתקה מחלקו הדרומי של הכותל ונפלה על רחבת העץ הסמוכה לאבנים.

הרחבה נסגרה. בהמשך הוצא צו מינהלי שמנע את ביצוע עבודות הפיתוח שנועדו להשיב את המצב לקדמותו.

בג״ץ מציין בהחלטתו כי נכון למועד כתיבתה — כשמונה שנים לאחר נפילת האבן — רחבת העץ עדיין לא הושבה למצבה הקודם.

2020: עוד פעם נדמה שהפתרון קרוב

בדיון שנערך בנובמבר 2020 הודיעה הממשלה כי נותר שלב מקדמי מרכזי: הוצאת היתר בנייה חדש.

מהדברים שנמסרו לבית המשפט עלה כי לאחר הסרת החסמים מול עיריית ירושלים וגופי התכנון, שלב הביצוע עצמו אינו צפוי להיות מורכב במיוחד.

יום לאחר הדיון כבר כתב בית המשפט כי הוא מצר על "העיכוב הניכר" בקידום הרחבה.

אלא שגם לאחר מכן נמשכו הודעות העדכון, בקשות הארכה והקשיים בהליכי הרישוי.

פברואר 2026: בג״ץ מציב לוחות זמנים

ב-17 בפברואר 2026 התקיים דיון נוסף, שהתמקד באופן שבו אפשר להסיר את החסמים ולהתקדם בפועל.

יומיים לאחר מכן קבע בית המשפט לוחות זמנים מפורשים.

בין היתר נקבע כי אם נדרש אישור מחודש ממנהל רשות העתיקות, יש לפנות אליו — והוא נדרש לתת החלטה בתוך 14 ימים. לאחר מכן נקבעו פרקי זמן נוספים להגשת הבקשות להיתר ולעררים אפשריים.

הממשלה ועיריית ירושלים נדרשו לעדכן את בית המשפט בתוך 90 ימים.

אלא שהעדכון הוגש רק בסוף יוני.

אז התברר כי יותר מארבעה חודשים לאחר החלטת בית המשפט, מנהל רשות העתיקות עדיין לא נתן את האישור, ובקשות ההיתר כלל לא הוגשו.

ואז הגיעה תפנית: רשות העתיקות שינתה עמדה

ביולי 2026 צורפה רשות העתיקות להליכים ונדרשה להסביר מדוע לא פעלה בהתאם ללוח הזמנים שקבע בג״ץ.

בתשובתה התברר שינוי משמעותי.

לאורך שנים תמכה רשות העתיקות בקידום העבודות והתוכנית הקיימת. אלא שעמדתו המעודכנת של מנהל הרשות הייתה שאין לקדם עוד את התוכנית המונחת על הפרק וכי יש לבחון חלופות אחרות.

ברשות הסבירו שהשינוי נובע מ"שינוי נסיבות תכנוניות ומקצועיות מהותי", בין היתר על רקע תוכניות פיתוח נוספות באזור הכותל.

המועצה לארכיאולוגיה הגיעה למסקנה הפוכה

כאן הופיע אחד הפרטים המעניינים ביותר בהחלטה.

ימים ספורים לפני הגשת עמדת רשות העתיקות התקבלה חוות דעת של המועצה לארכיאולוגיה.

המועצה קבעה פה אחד כי דווקא באזור שבו מתוכננת הרחבה לא חל שינוי בממצאים ובנסיבות בשנים האחרונות, וכי המידע הארכיאולוגי בשטח ידוע וברור.

לפי חוות הדעת, אין הצדקה מקצועית להתחיל מחדש את הליך התכנון. עמדת חברי המועצה הייתה שיש להמשיך לקדם את המתווה הקיים, שלשיטתם כבר מאזן בין צורכי הציבור לבין ההגנה על נכסי העבר.

מנהל רשות העתיקות החליט שלא לאמץ בשלב זה את העמדה הזו.

כך נוצר מצב חריג: הגוף המנהל את רשות העתיקות סבר שיש לעצור ולבחון חלופות, בעוד הגוף המקצועי המייעץ בענייני ארכיאולוגיה המליץ פה אחד להמשיך בתוכנית הקיימת.

הממשלה ביקשה לחכות לבחירות — ולממשלה הבאה

לאחר ההתפתחות הזו ביקש בג״ץ מהצדדים להגיב.

הממשלה עצמה נמנעה בשלב זה מלהיכנס לגופה של המחלוקת המקצועית.

עמדת מזכיר הממשלה הייתה כי בשל רגישות ומורכבות הסוגיה, שינוי עמדת מנהל רשות העתיקות והעובדה שישראל נמצאת בתקופת בחירות, נכון להמתין עד לכינונה של הממשלה הבאה.

הממשלה ביקשה להגיש את תגובתה 90 ימים לאחר הקמת הממשלה ה-38.

השופטים: כבר הגיע הזמן להכריע

כאן מגיעה נקודת המתח המרכזית בהחלטה.

בג״ץ אינו מסתיר שלדעתו ההליכים התארכו יתר על המידה.

השופטים מזכירים שהעתירה הראשונה בגל הנוכחי הוגשה בינואר 2013, ושבמשך כמעט עשור וחצי שוב ושוב נדמה היה שהמערכת מתקרבת לפתרון — רק כדי להיתקל במכשול חדש.

בית המשפט אף כותב במפורש כי "כבר בשלה העת ליתן פסק דין" בעתירות.

למרות זאת, ההרכב החליט שלא לעשות זאת כעת.

השופטים נתנו משקל לרגישות ולמורכבות של הסוגיה, לרצון לאפשר לרשות המבצעת למצות את האפשרות להגיע לפתרון לפני התערבות שיפוטית סופית ולמציאות המעשית של תקופת הבחירות.

90 יום — אבל ממתי?

הפרט הזה משמעותי.

בית המשפט לא קבע שהממשלה צריכה להשיב בתוך 90 יום ממועד ההחלטה.

המועד מתחיל רק עם כינונה של הממשלה ה-38.

כלומר, ההחלטה אינה קובעת תאריך קלנדרי סופי שבו יינתן פסק דין. תחילה צריכה לקום הממשלה החדשה, ורק לאחר מכן יתחיל להימנות פרק הזמן של 90 הימים שניתן לה לעדכן את בג״ץ.

ומה עדיין מונח על שולחן בג״ץ?

ההליכים המאוחדים אינם עוסקים רק בשאלה הפיזית של הרחבה הדרומית.

במהלך השנים הצטרפו עתירות העוסקות בין היתר בהרכב הגוף המנהל את הכותל, הכנסת ספרי תורה לרחבה, מניעת הפרעות לתפילה, מתווה הכותל והנחיות הממשלה בעניין הכשרת קשת רובינסון.

עתירות נוספות דרשו מנגד להגביל או למנוע את פעילות נשות הכותל ברחבה המרכזית.

לכן הכרעה סופית עשויה לעסוק במארג רחב בהרבה משאלת היתר הבנייה בלבד.

אז מה בעצם החליט בג״ץ?

בשלב הזה — מעט מאוד לגופו של הסכסוך, והרבה מאוד לגבי לוח הזמנים.

• בג״ץ לא הכריע בעתירות.
• הממשלה קיבלה ארכה נוספת.
• העדכון הבא יוגש בתוך 90 ימים לאחר כינון הממשלה ה-38.
• בית המשפט קבע במפורש שהגיעה העת למתן פסק דין, אך החליט לתת לרשות המבצעת הזדמנות נוספת להגיע לפתרון.

השאלה כעת היא אם זו באמת הארכה האחרונה

מבחינה משפטית, בג״ץ שמר לעצמו את האפשרות להכריע בעתירות לאחר שהממשלה הבאה תציג את עמדתה.

מבחינה מעשית, ההחלטה החדשה מצטרפת לשורה ארוכה של מועדים, עדכונים וארכות שניתנו לאורך השנים.

דווקא משום שהשופטים עצמם כתבו שההליך כבר בשל לפסק דין, העדכון הבא של הממשלה עשוי להיות נקודת מבחן משמעותית: האם תוצג סוף סוף דרך מעשית ליישום ההסדר — או שהמחלוקת שחזרה שוב ושוב לבית המשפט תגיע להכרעה שיפוטית לאחר עשרות שנות התדיינות.